שׁוֹבֶה
[תנ] לוקֵחַ בַּשֶבי, תופס אסיר בִּזמַן מלחמה
שׁוּבָה[תנ] שַלווה, רגיעה, בּבּיטוּי
שׁוֹבֶה פירוש
1. [תנ] לוקֵחַ בַּשֶבי, תופס אסיר בִּזמַן מלחמה: ואת כל חֵילָם ואת כל טַפָּם ואת נְשֵיהֶם שָבוּ וַיָבֹזוּ (בראשית לד 29), כִּי תֵצֵא למלחָמָה... וְשביתָ שִבְיוֹ (דברים כא, 10
2. [עח] (בּמשׂחקי ילדים) פּוגֵעַ ביריב וּמוציאו מהמִשׂחק: הוא שָבָה אותו כי הכדור פגע בו
אנגלית: captor
***
שובה פרוש | שובה פירוש | שובה מילון | שובה הגדרה מילונית | שובה מילון עברי | שובה מילון אנציקלופדי | שובה אנציקלופדיה | שובה תרגום
שובה פירוש השם | שובה פירוש המילה | שובה משמעות המילה | שובה ביטויים | שובה דקדוק | שובה לשון | שובה ניבים | שובה אטימולוגיה
שובה מילים נרדפות | שובה ניגודים | שובה חריזה | שובה חרוזים | שובה צירופים | שובה פתגמים | שובה ניבים | שובה תחביר
שובה ביטויים | שובה ציטוטים | שובה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה