שֵׁן [תנ] 1
כל אחת מן העצמות הקבוּעות בחניכיים לנשיכה וללעיסה של המזון - נִקראות לפי תפקידן
שֶׁן [מש]1. רוחות השמים בדת קונפוציוס; הכוח הרוחני; 2. כוח רוחני אלוהי, או כוח יוצר בפילוסופיה הסינית הקדומה; 3.חיוניות, סגנון שופע מרץ וחיים
שֵׁן [תנ] 1 פירוש
1. כל אחת מן העצמות הקבוּעות בחניכיים לנשיכה וללעיסה של המזון - נִקראות לפי תפקידן: חותכות (הקדמיות) וטוחנות: עַיִן תַחַת עַיִן שֵן תַחַת שֵן (ויקרא כד, 20); הזקן חסר השיניים ישב בפתח בקתת חמר ומצץ פלח תפוז שחתך בלהב סכין
אנגלית: tooth
***
שן פרוש | שן פירוש | שן מילון | שן הגדרה מילונית | שן מילון עברי | שן מילון אנציקלופדי | שן אנציקלופדיה | שן תרגום
שן פירוש השם | שן פירוש המילה | שן משמעות המילה | שן ביטויים | שן דקדוק | שן לשון | שן ניבים | שן אטימולוגיה
שן מילים נרדפות | שן ניגודים | שן חריזה | שן חרוזים | שן צירופים | שן פתגמים | שן ניבים | שן תחביר
שן ביטויים | שן ציטוטים | שן ראשי תיבות