1. [תנ] כנף, אֶברה: מי יתן לי אבר כיונה (תהילים נה 7)
2. [תמ] אֵיבָר; חלק של גוף (של חי או צומח) בעל פעולה או תפקיד מסוימים: מאתיים וארבעים ושמונה אֵברים באדם (אוהלות א, ח); פרה כחושה ובעלת אברים (ברכות לב)
3. [תמ] חֵלק מחֶלקי כלי: מיטה שפרש ממנה אבֶר אחד (תוספתא כלים בבא מציעא)
4. במקרא המילה "אֵבֶר" מתייחסת לגוף איבר התעופה של העוף או לכנף בשלמותה, בעוד שהמילה "כָּנָף" במקרא מתייחסת רק לנוצות הארוכות שבקצהו. ואילו המילה "נוצה" מתייחסת לפלומה המכסה את אֶברו או את כל גופו, כאמור בפסוק: "הנשֶר הגָדול, גדוֹל הכּנפיים, אֶרך האֵבר מָלֵא הנוצָה" (יחזקאל יז, 3) (תנו דעתכם להבדל בין אֵֿבֶר לבין עֵֿבֶר)
אנגלית: limb, wing
טעות \ הערה