1.[תנ] אָדם ביחס לִשאָר בּנֵי אביו או אִמו: אחים אנחנו, בני איש אחד (בראשית מב, 13); שני האחים היו בקשר הדוק כל ימי חייהם
2. [יב] דומֶה, בַּבּיטוּי: אֵין לו אָח וָרֵעַ: למקרה זה אין אח ורֵע
3. [עח] שמִקצועו לסיֵיעַ בּטיפּוּל בּחולים, חובש, סָניטָר: האח חילק תרופות לחולים
4. [יב] תואר לנָזיר נוצרי (גם: אח רחמן): כומר אחד מאחי סן-פרנסיסקו (ספרות ימי הביניים)
5. [תנ] קָרוב, בּן לאותהּ מִשפָּחה או לאותו עַם: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא (בראשית כט, 12)
6. [תנ] כּינוּי חיבּה לקָרוב, ליָדיד, לבעל ברית: צר לי עליך אחי יהונתן (שמואל ב א, 26)
7. [עח] כּינוּי לחָבֵר בַּאגוּדות מסוּימות
8. [תנ] זולת: אל תונו איש את אחיו (ויקרא כה, 24)