1. שֵם המִספָּר המונֶה 1 בּזָכר, ראשון: ויהי ערב ויהי בֹקר יום אחד (בראשית א 5); כיוון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה (ראש השנה ב)
2. שֵם לוַואי לִפרָט לא מיוּדע, כּגון: איש אחד; בּריבּוּי - בּעיקָר בהוראת מִספָּר קטן לא מסוּיָם: ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה (בראשית כט 20) (ראה גם: אחָדים)
3. יחיד, שאֵין אַחֵר כּמוהוּ, כּגון בַּבּיטוּי: אֶחָד בּדורו: ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד 9); והוא אחד ואין שני (מלשון התפילה) אנגלית: one, single
אחד פרוש | אחד פירוש | אחד מילון | אחד הגדרה מילונית | אחד מילון עברי | אחד מילון אנציקלופדי | אחד אנציקלופדיה | אחד תרגום אחד פירוש השם | אחד פירוש המילה | אחד משמעות המילה | אחד ביטויים | אחד דקדוק | אחד לשון | אחד ניבים | אחד אטימולוגיה אחד מילים נרדפות | אחד ניגודים | אחד חריזה | אחד חרוזים | אחד צירופים | אחד פתגמים | אחד ניבים | אחד תחביר אחד ביטויים | אחד ציטוטים | אחד ראשי תיבות