איבר

1. [תמ] חֵלק של גוּף (גם: אֵבֶר) (היחיד אֵיבָר נוצר על יסוד הצוּרה אֵבָרים, ריבוי של אֵבֶר בּמָסורֶת הקריאה המקוּבֶּלת בַּמִשנה) (בלועזית: אוֹרְגָן): מאתיים וארבעים ושמונה איברים באדם (אוהלות א, ח); איברים שפילגת בנו (מלשון התפילה)
2. [עח] חֵלק בּנוּסחה מָתֵמָטית או בּמִשפּט
3. [תמ] חֵלק בִּכלי או בּרהיט (גם: אֵבֶר): מיטה מטמאה איברים (כלים יח, ט)
4. [עח] (בגאולוגיה) חלק של קמט שמונח בין ציר אחד ובין הציר הסמוך לו;
5. [עח] (במחשבים) פריט נתונים בסיסי
אנגלית: organ, limb, element

***