מילה שמקורה ארמית: אוּכָּמָא שפירושה שחור. ארמית היא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה
אֶתְחום, חום, יִיתְחום, לָחום, לִלְחום, לִרְחום, לִתְחום, מַדְחום, נִתְחום, רָחום, שָחום, שְמַרְחום, תָחום, תְחום, תִתְחום, אֶנְקום, אֶרְקום, יִינְקום, יִירְקום, לִנְקום, לִרְקום, מָקום, נָקום, נְקום, נִנְקום, נִרְקום, עָקום, רָקום, רְקום, תִנְקום, תִרְקום, הולִיכום, יִיחום, נָחום, נִיחום, סְכום, פִיחום, רַחום, שִבְחום, שִיחום, תִיחום, תַנְחום, זָקום, יְזַכום, יְחַבְקום, יְקום, יָקום, יַרְחִיקום, כורְכום, לָקום, מִיקום, סִיכום, סַכום, עַכום, עִיקום, קומְקום, רִיקום, שִיקום, תִחְכום, אִסְכום, אָכום, גֵאוטְרִיכום, חִכום, חיכום, יִסכום, כורכום, כִרְכום, כַרכום, כֻרכום, לִסכום, לֶאכום, סִכום, סיכום, אֵין אמונָה בְעַכום, סַלָאם עלֵיכום
להרחבה ראה:
לאום,
אלבום,
אלגום,
גרדום,
כרומוזום,
אטום,
איום,
אידיום,
כרכום,
חלום,
תהום,
אגרונום,
מרעום,
צום,
דרום,
נישום