אֵמוּן [תנ]
רֶגֶש בּיטחון כּלַפֵּי אָדם
אָמוּן1[עח] ~מוּרגָל~, ~רגיל~, ~מאוּמָן~, ~בּקי~
אֵמוּן [תנ] פירוש
1. רֶגֶש בּיטחון כּלַפֵּי אָדם: לתלמיד הישיבה יש אמון מלא ברבו;
2. יושֶר, אמֶת, נאמנוּת: "עד אמונים לא יכזב" (משלי יד, 5); "בנים לא אֵמֻן בָּם" (דברים לב, 20);
3. איש נאמן: "כי פַּסּוּ אמוּנִים מבני אדם" (תהילים יב, 2);
4. (בכלכלה) אחד הנכסים הכלכליים רבי-הערך ביותר, שקשה ליצור אך קל להרוס, ומהווה מרכיב מהותי בהון החברתי של מדינה
(להרחבה ראה מעות)/
אנגלית: confidence, trust
***
אמון פרוש | אמון פירוש | אמון מילון | אמון הגדרה מילונית | אמון מילון עברי | אמון מילון אנציקלופדי | אמון אנציקלופדיה | אמון תרגום
אמון פירוש השם | אמון פירוש המילה | אמון משמעות המילה | אמון ביטויים | אמון דקדוק | אמון לשון | אמון ניבים | אמון אטימולוגיה
אמון מילים נרדפות | אמון ניגודים | אמון חריזה | אמון חרוזים | אמון צירופים | אמון פתגמים | אמון ניבים | אמון תחביר
אמון ביטויים | אמון ציטוטים | אמון ראשי תיבות