1. [תנ] דבר נכון ונאמן, הֶתאם של משפט אל עוּבדה בַּמציאוּת (ההפך: שֶקֶר): ואמת לא ידברו לִמדו לשונם דַבֶּר שקר (ירמיה ט, 4); העד נשבע להגיד את האמת
2. [עח] (בפילוסופיה) יחס של התאמה בין טענות
3. [תנ]
מוסריוּת,
צֶדק,
יושר: אמת מארץ תצמח (תהלים פה, 12)
4. [עח] בדיוק, כך הדבר (עממי)
5. [עח] מתייחס לחומר, למצב או לפעולה, ממשיים או מבצעיים, בניגוד למצב או לפעולה בשעת תרגיל או אימונים, כגון: נתוני אמת, אזעקת אמת, תוצאות אמת
(תנו דעתכם שבכתיב חסר הניקוד מבחינים בין אמִתות בלי יו"ד - ריבוי של אֶמֶת, לבין אמיתות - ביו"ד - ריבוי של
אמיתה)
אנגלית: truth, righteousness, justice
טעות \ הערה