בודד, בּוֹדֵד1
[תנ] יחידי, גלמוּד, פּרוּש, חש בּדידוּת
בודד, בּוֹדֵד1 פירוש
1. [תנ] יחידי, גלמוּד, פּרוּש, חש בּדידוּת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג (תהילים קב, 8); אשתו מתה והוא נותר בודד (תן דעתך שהצורה בּודֵד היא גם עבר של מבודֵד);
2. [עח] נידח, רחוק מיישוּב: מִשלט בודד אי שם בערבה
3. [עח] חד-פעמי, שאין עוד הרבה כּמותו (בהוראה זו לא תקני) זהו אירוע בודד
אנגלית: lonely
***
בודד פרוש | בודד פירוש | בודד מילון | בודד הגדרה מילונית | בודד מילון עברי | בודד מילון אנציקלופדי | בודד אנציקלופדיה | בודד תרגום
בודד פירוש השם | בודד פירוש המילה | בודד משמעות המילה | בודד ביטויים | בודד דקדוק | בודד לשון | בודד ניבים | בודד אטימולוגיה
בודד מילים נרדפות | בודד ניגודים | בודד חריזה | בודד חרוזים | בודד צירופים | בודד פתגמים | בודד ניבים | בודד תחביר
בודד ביטויים | בודד ציטוטים | בודד ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה