1. [תנ] יחידי, גלמוּד, פּרוּש, חש בּדידוּת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג (תהילים קב, 8); אשתו מתה והוא נותר בודד (תן דעתך שהצורה בּודֵד היא גם עבר של מבודֵד);
2. [עח] נידח, רחוק מיישוּב: מִשלט בודד אי שם בערבה
3. [עח] חד-פעמי, שאין עוד הרבה כּמותו (בהוראה זו לא תקני) זהו אירוע בודד
אנגלית: lonely
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה