1. [תמ] בוחֵן, מחפשׂ בזהירות: אור לארבעה-עשר בודקין את החמץ (פסחים א, א); בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסוּל (מגילה כה); המורה בודק את הבחינה
2. [תנ] מתקן, מחַזֵק: לבדֹק ולחזק את הבית (דברי הימים ב' לד 10)
3. [תנ] בּוחֵן לשֵם תיקוּן, כאמור בפסוק: "לִבְדוֹק וּלְחַזֵק הַבָּיִת" (דברי הימים ב, לד, 10)