בודק, בּוֹדֵק1
[תמ] בוחֵן, מחפשׂ בזהירות
בודק, בּוֹדֵק2 [עח] מי שעוסק בבדיקה או בבידוק (כגון של מטען, חומרים ומוצרים מבחינת המספר, התכונות, ההתאמה לתקן וכד', כנגד רשומות, או לשם השוואה או ניהול)
בודק, בּוֹדֵק1 פירוש
1. [תמ] בוחֵן, מחפשׂ בזהירות: אור לארבעה-עשר בודקין את החמץ (פסחים א, א); בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסוּל (מגילה כה); המורה בודק את הבחינה;
2. [תנ] מתקן, מחַזֵק: וַיִּתְּנוּ עַל יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בְּבֵית ה׳ וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית ה׳ לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק הַבָּיִת (דברי הימים ב' לד, 10);
3. [תנ] בּוחֵן לשֵם תיקוּן
***
בודק פרוש | בודק פירוש | בודק מילון | בודק הגדרה מילונית | בודק מילון עברי | בודק מילון אנציקלופדי | בודק אנציקלופדיה | בודק תרגום
בודק פירוש השם | בודק פירוש המילה | בודק משמעות המילה | בודק ביטויים | בודק דקדוק | בודק לשון | בודק ניבים | בודק אטימולוגיה
בודק מילים נרדפות | בודק ניגודים | בודק חריזה | בודק חרוזים | בודק צירופים | בודק פתגמים | בודק ניבים | בודק תחביר
בודק ביטויים | בודק ציטוטים | בודק ראשי תיבות