בוחן פירוש

בודק, מבַקר, חוקר, כגון בביטוי - בּוחֵן כּלָיות וָלֵב (ירמיה יא, 20) כינוי לה' היודע את רִגשותיו הכּמוּסים והאמיתִיִים של לב האדם: ה׳ צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ (תהילים יא, 5)

***

1. המטיל מִבחָן, העורך בחינה על חומר שנלמד, על מצב מכונות וכד': הבוחן שמר לבל יעתיקו התלמידים זה מזה; הבוחן שלח לנבחן חיוך מעודד;

2. פקיד ביקורת. במשרדי רואי חשבון נהוג דירוג של פקידי הביקורת בכמה רמות. בדרך כלל, פקידי הביקורת שאינם שותפים מדורגים בארבע דרגות: מנהל ביקורת, בוחן ראשי, בוחן ועוזר. (ראה: רואה חשבון בכיר);

3. בביטוח חיים, כינוי לחתם זוטר או לעורך פוליסות;

4. עובד משרד משלתי הבודק את הדוחות הכספיים של מפוקחים כדי לבחון אם הם מתאימים להוראות החוק
אנגלית: examiner, tester

***

1. מבחן קצר, טֶסט: ככִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ (יחזקאל כא, 18); המורה ערך בוחן פתע לתלמידיו (גם: בַּחַן);

2. [עח] אמַת מידה, עיקרון להערכת עובדה, או מבחן, שעל פיו נעשה שיפוט או מתבססת החלטה (קריטריון);

3. קריטריון המשמש כמודד להתאמה עם יחסים פיננסיים, דרישות חוב והסכמי הלוואות (גם: מבחן);

4. תנודות מחירים של ניירות ערך שמגיעים לרמת תמיכה או לרמת התנגדות מסוימת ולא חדרו דרך הרמות. אם המחירים המשיכו לרמות גבוהות או נמוכות חדשות הם נכשלו בבוחן;

5. אמת מידה; ניסוי הנעשה כדי למדוד את רמת ביצועיו של מוצר חומרה או תוכנה בעיקר לצורך השוואה לרמת ביצועיהם של מוצרים דומים (גם: מבחַן ביצוּעים)
אנגלית: benchmark, test, criterion

***

1. [עח] (בגמולוגיה) אבן אפורה-שחורה דמוית צור, שימשה לבדיקת טוהר הזהב והכסף על־ידי שפשוף המתכת הנבדקת;

2. [תנ] מבחן, בחינה: כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם, אֲדֹנָי ה׳ (יחזקאל כא, 18); לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה׳, הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת, מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ (ישעיה כח, 16) (ראו: אֶבֶן בּוחַן)

***