בוחן פירוש

בוחן, בּוֹחֵן² [עח]
המטיל מִבחָן, העורך בחינה על חומר שנלמד, על מצב מכונות וכד'

פירוש

בוחן, בּוֹחֵן² [עח]

1. המטיל מִבחָן, העורך בחינה על חומר שנלמד, על מצב מכונות וכד': הבוחן שמר לבל יעתיקו התלמידים זה מזה; הבוחן שלח לנבחן חיוך מעודד;

2. פקיד ביקורת. במשרדי רואי חשבון נהוג דירוג של פקידי הביקורת בכמה רמות. בדרך כלל, פקידי הביקורת שאינם שותפים מדורגים בארבע דרגות: מנהל ביקורת, בוחן ראשי, בוחן ועוזר. (ראה: רואה חשבון בכיר);

3. בביטוח חיים, כינוי לחתם זוטר או לעורך פוליסות;

4. עובד משרד משלתי הבודק את הדוחות הכספיים של מפוקחים כדי לבחון אם הם מתאימים להוראות החוק
אנגלית: examiner, tester

דקדוק למילה בוחן

מין	זכר
חלק דיבר	שם עצם
שורש	בחן
הטיות	בּוחֶנֶת, בּוחנים, בּוחנות

ביטויים עם המילה בוחן

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך בוחן

מקור המילה בוחן (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך בוחן

מילים נרדפות למילה בוחן

בּוחֵן (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אינסְפֶּקטור , בַּדָק , טֶסטֶר , צֶנזור [שדה סמנטי: צנזורה]

2. [פ'] אומֵד, בַּדקָני, בּודֵק, בּוהֶה, בּוחֵר, בּורֵר, בֶּחָן, בָּר, דורֵש, דָן, דַקדְקָני, חוקֵר, טועֵם, לומֵד, מאַמֵד, מֵבין, מודֵד, מנַסֶה, מעַיֵין, מַעריך, מפַקֵחַ, מַשגיחַ, משַעֵר, מִתבּונֵן, מִתעַמֵק, סוקֵר, עורֵך מֶחקָר, פּוקֵד, צורֵף, שואֵל, שוקֵל, בּודֵק (בַּדקָני), בּולֵש, מאַבחֵן, מבָרֵר, מגַשֵש, מחַטֵט, מחַפֵּשׂ, מִסתַכֵּל, מרַגֵל, מרַחרֵחַ, מַשקיף, סורֵק [שדה סמנטי: בּחינה] | ניגודים: מִתעַלֵם

בוחַן (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. בּדיקה , בּחינה , טֶסט , מִבחָן , ניסָיון [שדה סמנטי: בּחינה]

2. אֶבֶן בּוחן , אַמַת מידה , בַּחוּן , קריטֶריון קנֵה מידה [שדה סמנטי: מידה]

חרוזים למילה בוחן

לא נמצאה חריזה לערך בוחן