[ש"ע; ז'; בּולעַן-, בּולעָנים, בּולעָנֵי-, בּולעָנו] <בלע>
מקור המילה בולען (אטימולוגיה)
גזירה מצורת הבינוני של בולע והסיומת ~ן. משקל קוטלן לציון שם עצם. תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר, מקצוע ועוד (מחידושי האקדמיה ללשון)
אופַנועָן, בִיצועָן, בַלְעָן, גִזְעָן, הוטעַן, הושעַן, טָעַן, יַדְעָן, יוטעַן, יושעַן, יטעַן, יִצעַן, כובְעָן, מְגורְעָן, מַדְעָן, מִגְבָעָן, מגולְעָן, מוטְעָן, מושְעָן, מַטְבְעָן, מְטועָן, מִטְעָן, מַלְעָן, מְמועָן, מִקְצועָן, מִשְעָן, נִטְעָן, נִמְעָן, סַיְיעָן, צִבְעָן, צָעַן, קַטְנועָן, קולְנועָן, קַלְעָן, רַצְעָן, שָעָן, תַבְעָן, אָן, גַבְהָן, גַמְאָן, יְבואָן, יִסאַן, יַצְאָן, יְצואָן, יִשאַן, לְאָן, מדוהָן, מְמואָן, סָאַן, קורְאָן, רופְאָן, שָאַן, שִׂיאָן, שִנְאָן, תַבְרואָן, בולְעָן, מְגלְעָן, מגולעָן, מַקְלְעָן, צַלְעָן, תולְעָן, זולְעָן, מֵאַיִן ולְאָן?