1. [תנ] קוטף ואוסף את הענבים מהכּרם: כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך (דברים כד 21); תבואה לקצור וענבים לבצור (תוספתא מעשרות ג, טו); היוגבים בוצרים את הענבים מן הגפנים
2. [יב] (בהרחבה) קוטף שושנים: בואו לגינתי ושושנים... בּיצרוּ (מלשון הפיוט)
3. [תנ] מקצץ, מחליש, מכניע: יבצֹר רוח נגידים (תהילים עו 13)
טעות \ הערה