1. [תנ] קיר נמוּך של אבנים, חוּטֵי בּרזל, עצים וכד', שמטרתו להַבדיל בֵּין רָשוּת אַחַת לרָשוּת אחרת: ופרֵץ גדר ישכנו נחש (קוהלת י 8); המפריח גדרו בקוצין ובצרורות לרשות הרבים (תוספתא בבא קמא ב, ח); את חצר ביתנו מקיפה גדר עשויה מאבן; הרחבה הגיעה עד לגדר ירוקת עד ששער מפורזל שקוע במרכזה
2. [עח] מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, אם כדי לציין בעלות עליו ואם כדי להקשות על הכניסה אליו אנגלית: fence, boundary
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה