1. [תמ] חוֹר, שֶקע באדמה או בכלי: ובסכין יפה שאין בה גומות (עבודה זרה עו); גומין חופרין ומכסין פיהן בקש (רש"י, יחזקאל יד 9); כדור הגולף נכנס לגומה וזיכה את בעליו בניצחון
2. [עח] נֶקב, שקע קטן: המחזר מחמיא לה על אבן האופל שנח בגומה שבצווארה אנגלית: pit, hole
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה