1. שנִיוּת; כּפילות; שני הצדדים הבסיסיים של עיקרון מסוים: יש מצב של דואליזם ברגשותיי: מצד אחד אני מתעבת אותו ומצד שני אני נמשכת אליו. או, למשל, בחשבונאות העיקרון של חובה וזכות בהנהלת החשבונות הדו צדית.
2. (בתאולוגיה) האמונה בשני אלים מנוגדים ובמאבק הקוסמי שבין כוחות הטוב והרע בעולם
3. (בפילוסופיה) האמונה בהבדל היסודי ובניגוד שבין החומר לרוח והגוף לנפש, המניחה כי הרוח והחומר חיים בנפרד. אמונה זאת נובעת מתורתו הפילוסופית של אפלטון (ההיפך: מוּניזם)
dualism
טעות \ הערה