דופק

1. [תנ] הולם, מַכֶּה מַכּה קלה, מַקיש (על דֶלת וכד'): קול דודי דופק: פתחי לי אחותי, רעיתי, יונתי (שיר השירים ה 2)
2. [תנ] מכֶּה בפַטיש
3. [עח] פּועֵם, הולם (הלב, העורקים): הלב דופק בחזקה מהתרגשות
4. [עח] מִתבַּצֵעַ בהצלחה, פועל בסֵדר (עממי): הכול דופק כמו שצריך
5. [תנ] מֵאיץ, מזרֵז על-ידי דפיקות, דוחֵק: וידפקום (את הצאן) יום אחד ומתו כל הצאן (בראשית לג 13)
6. [עח] פוגע בו, "מסדר" אותו (המוני): החזרתי לאותו נָבל, דפקתי אותו כהלכה
7. [עח] יורה בו (המוני): בבוגד יש לדפוק כדור ולחסלו
8. [עח] בועל, מזדווג (המוני)
9. הורס, מקלקל (עממי): השביתה דפקה לנו את כל התַכנִיות
אנגלית: knock, beat

***

1. כינוי לאבן זקופה במערות הקברים שעליה השעינו את הגולל
2. חומר דֶבק שסתמו בעזרתו כיסוי על כלי

***

1. [יב] פעימה, תנוּעה קִצבּית של הדָם בָּעורקים המוּרגֶשֶת בעיקר בּמפרק היָד, בּצוָואר וּבָרַקות: הדופק של החולה מהיר מאוד, יש להניח שחומו עלה;
2.[עח] תנועה, פעילות, תסיסה;
3. [עח] דפיקה, נקישה (ספרותי): דופק קל נשמע מכיוון הדלת;
4.[עח] שינוי זמני ברמת האֵנֶרגְיה החַשמַלית (בלועזית: פּוּלס)
אנגלית: pulse

***