1. [תמ] תחבּוּלה, התחכּמוּת, שימוּש בעָרמה לעקיפת חוק או כדי לזכּות בּהֶיתר לדבר אסור: נתן לו חִטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע... ואסור לעשות כן מפני הַערָמת ריבית (בבא מציעא סב); הערמת הסוחר על הלקוחה הרגיזה אותה
2. [עח] איסוּף לַערֵמה, צבירה, גיבּוּב: הַערָמת התבואה בגורן נעשית בעזרת קלשון
טעות \ הערה