הַפְחָתָה פירוש

1. [יב] הקטנה, דלדול של חוזק, של עָצמה, של רמה, של תפוקה או של משמעות: על דרך הגדלת הבורא והַפחָתת האדם (ספר השורשים לג'נאח); ההַפחָתה בעוצמת הרעש באולם הרגיעה אותי

2. [עח] הורדת ערך: הַפחָתת ערכו בעיני עצמו הקשתה את תפקודו

3. [עח] תהליך הקטנה מוּדרג של גודל עצמים, של מידתם או של מספרם: הם רזו בזכות ההַפחָתה ההדרגתית בכמויות האוכל שאכלו;

4. (בחשבונאות) הפחתת ערכו של נכס בשל הצורך בהתאמתו לירידה בערכו בשוק, המהווה מחיקה חלקית שלו. (גם: אמורטיזציה) (ראו: הפסד התפטרות).

5. (במשאבי אנוש) ירידה בתִּפְקוּדי העבודה בשל מוות, התפטרות או פרישה של עובד.
אנגלית: attrition, reduction, amortization

***