הַצְלָחָה פירוש

1. [יב] הַשָׂגת (ב-) התוצָאה הדרוּשה מִפּעוּלה, השגת תוצאה טובה, מזל טוב: אני מאחל לך הַצלָחה בכל מעשיך; הצלחת היזמים הייתה תוצר לוואי של שכל, עידון ומוסר עבודה גבוה

2. [עח] (בנוגע לצמח או לבעל חיים) היות שכיח בצורות שונות בגומחות אקולוגיות רב־גוניות

3. (בסטטיסטיקה) בניסוי סטטיסטי שבו יש שתי תוצאות אפשרית - כינוי לתוצאה מסוימת כאשר התוצאה השנייה מכונה 'כישלון' (failure). אין בשמות משום הערכה לגבי טיב התוצאה, אלא הבחנה בין האפשרויות בלבד; לדוגמה - ניסוי בהטלת מטבע. (ראה: ניסוי בינומי)
אנגלית: success

***