השמטה

1. [עח] הַחסָרָה: הַשמָטת דבריו בטקס מן המאמר פגעה ברגשותיו של הנואם
2. [יב] שחרור לא מכוּוָן של דבר-מה, גרימה שיִישמֵט: האבדן גרם להַשמָטת הקרקע מתחת רגליו
3. [עח] דילוּג על מילים או על קטע של טֵקסְט, החסרת מילים. השמטה בין אם נעשית בטעות ובין אם נעשית בכוונה יכולה לסלף את כוונת הכותב או המרואיין.
4. [עח] הסָרה, הזָזה: הַשמָטָתה מרשימת המוּזמנות לא הפתיעה אותה
5. [תמ] ביטול חוב, שמיטה, ויתוּר: בהַשמָטת קרקע, בהַשמָטת כספים ובשילוח עבדים (ערכין ד)
6. [עח] שחרור, הפעלה או התרה (כגון של קפיץ מתוח, מתג, חוט, מנוף, מנגנון): הַשמָטת הקפיץ גרמה למכשיר להתפרק לגורמיו
7. בתחביר ובספרות ראה: הֶשמֵט

omitting

***