השקפה פירוש

1. [תמ] צפייה, הִסתכּלוּת, ראייה, הבָּטה:
"השקיפה ממעון קדשך" וגו' זו מקום הַשקָפה (תוספתא, מעשר שני ה כה)

2. [יב] (בהשאלה) התבוננות שכלית, תפיסה כללית, אופן ראייַת דברים, דרך ראוּת, כגון בביטויים - הַשקָפַת חַיִים: כי לא ידעו מזה דבר ואין להם הַשקָפה אחרת, אלא שכך ראו את אבותיהם נועלין בשבת (ספרות ימי הביניים); הַשקָפתו על הדברים פקחה את עיני

3. תפיסה כללית, אופן ראיית דברים. אמונה או דעה הכרתית שבה מחזיק יחיד בקשר לאספקט או אובייקט מסוימים בסביבה. בשיווק הדבר יכול שיתייחס למוצר או שירות מסוימים.
opinion

***