1. [תמ] הצהרה של עֵד, דברי העד: אמר רבן שמעון בן גמליאל: קיבלנו עֵדוּתכם (עדויות ח, ג); אם לא יענה עֵדוּתו יעונֶה (מלשון הפיוט)
2. [תנ] כּינוּי לִשנֵי לוּחות הבּרית או לאחת ממִצוות התורה, חוק: עדות ה' נאמנה (תהילים יט, 8)
3. [תמ] הוכחה, ראָיה: עֵדוּתי מעידה עליי (מדרש רבה שיר השירים, 3); כבר ראינו זה באר היטב בראיות ידועות והתקיים בּעֵדוּיות ברורות (ספרות ימי הביניים)
4. [יב] כינוי לסימני בגרות: ממקום עדותן (ספרות ימי הביניים)
5. [תמ] כלל שלפיו כל הלָכה המוּבאת כ'עדוּת' היא הלכה פסוקה
6. [עח] הֶסכּם בכתב בין שני צדדים שבו מפורטות ההתחייבוּיות ההדדיות: שני הצדדים חתמו על העֵדוּת
7. [עח] הקראה בעל-פה של תנאי ההסכם שבין שני הצדדים, כשהם מַבּיעים את הסכָּמתם במַעמד עדים
8. [תנ] הוראה לַמְנַצֵּחַ (בתחילת פרק תהילים), כאמור בפסוק: "למנצֵחַ על שוּשַן עֵדוּת" (תהילים ס, 1)
9. [עח] (בפרסום ובתקשורת) שיטה שבה ממליץ משתמש במוצר אשר מרוצה ממנו, או בר־סמכא שאחרים ישתמשו בו, כגון רופא על רפואה מסוימת (בלועזית: טֶסְטִימוֹנְיָיל)
אנגלית: testimony, testimonial, evidence