מטאטא זרדים
1. [עח] עָנָף דַק: הילדים קוששו זרָדים כדי להבעיר מדורה; הזרָדים נשברו כשהמטיילים פסעו עליהם בשבילים
2. [תמ] ענף רך: חבילֵי קַש וחבילי עצים וחבילי זרָדים (שבת יח, ב)
3. [תמ] אחד ממינֵי השׂיחים שנִזכּרוּ בַּמִשנה: לוּלבי זרָדים והֶחָרוּבין (שביעית ז, ה)
אנגלית: twig
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה