1. [תנ] חגורה לקשירת נדן החרב למותניים, כאמור בפסוק: "וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ וְעָלָיו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו" (שמואל ב כ, 8), וכן לקשירת האֵזור, כאמור בפסוק: "חֲגוֹרֵי אֵזוֹר במָתנֵיהם" (יחזקאל כג, 15) (ראו גם:
חגוֹרָה)
2. [עח] כּלַל הצִיוּד שחַיָּיל נושׂא על גופו: החייל אחראי על תקינות חגורו
3. [תנ] חגורה, אֵזור: ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגֹרו (שמואל א יח, 4)
טעות \ הערה