חובה פירוש

1. [תמ] דָבר שאדם חַיָיב לַעשות, הִתחַייבוּת (ההפך: רשוּת): אדע חובָתי ואעשֶׂנה (סוטה כב); חובת המעסיק כלפי עובדיו;

2. [עח] (בפילוסופיה) מונח יסוד בתורת המידות של קאנט, המזוהֶה עם כל מה שראוי לעשותו מבחינה מוּסרית;

3. דבר הדורש ציות ומילוי קפדני שלו;

4. דרישה הנקבעת בחוק או נעשית מרצון והנובעת מיצירת הבטחה מחייבת, או מהתחייבות מקצועית, חברתית או מוסרית
אנגלית: mandatory, Duty

***

1. הטוּר בּמַאזָן שנִרשָמים בּו הסכוּמים שבַּעל החֶשבּוֹן חַיָיב לאחֵרים;

2. (בחשבונאות) רישום חשבון, בסכומים, בספרי הנהלת החשבונות, המציין את צד השימוש בפעולה ומבטא יצירה, או הוספה, לנכס, או הוצאה או הקטנה או הפחתה של התחייבות או פריט בשווי הנקי או בהכנסה. בשיטה של הנהלת חשבונות דו צדית, כל חובה מלווה ברישום מקביל של זכות. בדרך כלל, לכל חשבונות הנכסים יש יתרת חובה ולכל חשבונות ההתחייבויות, ההון וההכנסה, יש יתרת זכות;

3. חוב (תנו דעתכם שהצורה חובות היא גם ריבוי של חוב): חובותיו לבנק הסתכמוּ באלפי שקלים
אנגלית: debit

***

אַשמה (ההפך: זכוּת): המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה (סנהדרין ד, א)
אנגלית: guilt

***

מִתחַבּא, מִסתַתֵר, בביטוי - חבֵה כִּמעַט רֶגַע עַד יַעבור זַעם: חבי כמעט רגע עד יעבָר זעם (ישעיה כו, 20)

***

1. [עח] יַרְעוּד; עוף גָדול מסִדרַת העגוּרים. בארץ שני מינים חובה גדולה וחובה קטנה;

2. [תמ] עוף שנִזכָּר בּתַלמוּד, שטָהֳרתו בּסָפֵק: חוּבָּה סוגה והרנוגה (חולין סב)
אנגלית: Otis

***