1. [תנ] ענף עיקרי הצומח סמוּך לשורש של עץ. בהשתרשו הוא עשוי להתפתח לצמח עצמאי. משתמשים בו לריבּוּי צמחי תרבות כגון זית, תמר, דקל: ויצא חטר מגזע ישי (ישעיה יא 1)
2. [עח] (בהשאלה) צֶאצָא למשפּחה מיוּחסת, בביטוי: חוטֶר מִגֶזַע : איש זה הוא חוטֶר מגזע המלוכה
3. [עח] קָנֶה מחוּדָד להַראות בּו את הכָּתוּב בּסֵפר: בעל הקורא משתמש בחוטֶר כדי להצביע על מקום הקריאה בספר התורה
4. [עח] מַקֵל, אַלָה: האב היכה את בנו בחוטֶר
טעות \ הערה