חֿוטֶר, חֹטֶר פירוש

1. [תנ] ענף עיקרי הצומח סמוּך לשורש של עץ. בהשתרשו הוא עשוי להתפתח לצמח עצמאי. משתמשים בו לריבּוּי צמחי תרבות כגון זית, תמר, דקל: ויצא חטר מגזע ישי (ישעיה יא 1)

2. [עח] (בהשאלה) צֶאצָא למשפּחה מיוּחסת, בביטוי - חוטֶר מִגֶזַע : איש זה הוא חוטֶר מגזע המלוכה

3. [עח] קָנֶה מחוּדָד להַראות בּו את הכָּתוּב בּסֵפר: בעל הקורא משתמש בחוטֶר כדי להצביע על מקום הקריאה בספר התורה

4. [עח] מַקֵל, אַלָה: האב היכה את בנו בחוטֶר
אנגלית: scion, shoot; twig; descendant ;offspring; stick

***