1. [תנ] פֶּתח ריק, נֶקב, גומה: ויקֹב חֹר בדלתו (מלכים ב, יב 10)
2. [עח] יישוּב עלוב ומרוחק, מקום נידח (עממי): הצעירות התיישבו בחור בנגב
3. [עח] גֵירָעון, פחת - כגון חור בהשכלה (עממי) חור בתקציב (עממי)
4. [עח] (בהשאלה) מקום דחוּק ולא ראוי למגורים (עממי): המשפחה הענייה חיה בחור
5. [תנ] מערה, חָלל בסלע או באדמה: בערוץ נחלים חֹרֵי עפר וכפים (איוב ל 6)
6. [תנ] ארוּבת העין: השקע בן העין יושבת ועיניו תִמָקְנָה בחֹרֵיהֶן (זכריה יד 12)
7. [עח] (בפיזיקה) חסרונו של אלקטרון במערך האלקטרונים בגביש מוצק: החור נייד ומטענו חיובי
8. [עח] משכנו של העכבר
9. [תנ] מאוּרה, כאמור בפסוק: "וימלא טֶרֶף חֹרָיו" (נחום ב, 13)
11. חור בסמוך לבריח שדרכו ניתן לפתוח את הדלת מבחוץ, כאמור בפסוק: "דוֹדִי שָלַח יָדו מִן החוֹר" (שיר השירים ה, 4)
אנגלית: hollow, pit; hole
טעות \ הערה