1. [תנ] טבעת מתכת לקשירת חבל (כגון באַף הבהמה) או רצועה לנשׂיאה (בכלים שונים): ושמתי חַחי באפך (ישעיה לז, 29)
2. [תנ] תכשיט של נשים לרכוס בו קצות השמלה: כל נדיב לב הביאו חַח ונזם וטבעת (שמות לה, 22)
3. [עח] קֶרס בראש החכה לדוג בו דגים
4. [עח] הֶתקן עם חוליות שכל אחת מסתובבת בחופשיות ללא תלות בשנייה
אנגלית: hook, nose ring
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה