1. [עח] שנֶחטָף: הילד החָטוף נמצא בריא ושלם
2. [יב] שנִתפָּס בּכוחַ, לָקוּח: חרב... כאילו מן הברקים חטוּפה (מלשון הפיוט)
3. [תמ] מהיר, חפוז: מיתה חטוּפָה (מועד קטן כח); ביקור חטוּף
4. [יב] (בדקדוק) מנוקד בשווא נע או בחטף: והקמץ נברא קמץ חטוּף (ספרות ימי הביניים)
טעות \ הערה