1. [תמ] שִיוּף הקצה לשם עשׂיית חוד (בהרחבה) השחזה: לִבֵּן סכין ושחט בה - שחיטתו כשֵרה חידוּדה קודם לליבּוּנה (חולין ח)
2. [יב] (בהשאלה) אימוּן השֶׂכל, חדוּת וחריפות: אבל בידיעתוֹ עצם פלפולך וחידודךָ (רמב"ם)
3. [תמ] עוקֶץ, חוד: כיסוי הַלְפָס בזמן שהוא נקוב ויש לו חידוּד טהור (כלים ב, ה)
4. [עח] (בּהשאלה) עוקץ של ביטוי או של בדיחה, שנינה: ועל דרך החידוּד נראה לי ליישב (שאלות ותשובות)
5. [עח] הצרה או גימור של קצה חבל על-ידי שיזור הגדילים
אנגלית: sharpening; byword
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה