חיטוּב, חִטּוּב
<חטב> .1 [יב] גילוּף, פּיסוּל בחומר קשה - בעיקר בעץ
חיטוּב, חִטּוּב
פירוש
1. [יב] גילוּף, פּיסוּל בחומר קשה - בעיקר בעץ: תחטבוּ בחִטוּבים במסגרות ובשלבוֹת (מלשון הפיוט)
2. [עח] (בהשאלה) גִזרה, מבנֶה: יש לבחורה חיטוּב קלסי
***
חיטוב פרוש | חיטוב פירוש | חיטוב מילון | חיטוב הגדרה מילונית | חיטוב מילון עברי | חיטוב מילון אנציקלופדי | חיטוב אנציקלופדיה | חיטוב תרגום
חיטוב פירוש השם | חיטוב פירוש המילה | חיטוב משמעות המילה | חיטוב ביטויים | חיטוב דקדוק | חיטוב לשון | חיטוב ניבים | חיטוב אטימולוגיה
חיטוב מילים נרדפות | חיטוב ניגודים | חיטוב חריזה | חיטוב חרוזים | חיטוב צירופים | חיטוב פתגמים | חיטוב ניבים | חיטוב תחביר
חיטוב ביטויים | חיטוב ציטוטים | חיטוב ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה