1. [תמ] שגרונו לָחוּץ עד להפסקת הנשימה: היה חָנוּק ומוטל באשפה (סוטה מה:)
2. [עח] (בהשאלה) לחוץ מחֶסרון זמן, דחוק מאוד (עממי): יש לי עבודה רבה, אני חנוּקה
3. [עח] (בהשאלה) כָּבוּש, אטום, עמום: קול חָנוק מדמעות
4. [עח] שמצוי במצוקה כלכלית (גם: זמנית): הוא חָנוּק ולא יכול לבזבז כספים
טעות \ הערה