חפץ

1. [תמ] עֶצם, דָבר שאפשר לטלטל, גוּף: טול לי הימנה חֵפֶץ פלוני (גיטין ג, ה); נכנסה ליטול חֵפֶץ מן החנווני (תוספתא יבמות יג, א); חֵפֶץ הקנוי בדמים יקרים חביב על האדם (רש"י שמות טו 16)
2. [תנ] רצון, משאלה, תשוקה: והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חֶפְצָה אשר שאלה (מלכים א' י 13); הנכנס לכרך נעשו לו חפָצָיו (ברכות נז.); לעשות רצון קונם וחֵפֶץ צוּרם (מלשון התפילה)
3. [תנ] עניין, עסק: אין לי חֵפֶץ בכם (מלאכי א 10)

***

1.רוצה, מתאווה: לעשות רצונך אלוהי חָפַצתי (תהילים מ 9); יעשה מה שלבו חָפֵץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא (מועד קטן יז.); והוא חָפֵץ לגאול אתכם (פסיקתא רבתי פרשת החודש)
2. (ב-) מחבב, אוהב: ויהונתן בן שאול חָפֵץ בדויד מאד (שמואל א' יט 1)

***

ראה: חָפֵץ

***

שורש של הערכים חֵפֶץ, חָפֵץ, חֶפצה, חִפצון, חֶפצי

***

1. רצון, נטיית הלב, תועלת, תכלית, כאמור בפסוק: "אין חֵפֶץ למלך בְמֹהַר" (שמואל א' יח, 25)
2. דבר או עניין שאדם מעוּניין בו, כאמור

***

1. רצון, נטיית הלב, תועלת, תכלית, כאמור בפסוק: "אין חֵפֶץ למלך בְמֹהַר" (שמואל א' יח, 25)
2. דבר או עניין שאדם מעוּניין בו, כאמור בפסוק: "כי עֵת לכָל חֵפֶץ" (קהלת ג, 17)

***

רוצה, מִשתַדֵל, כאמור בפסוק: "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָע" (יחזקאל יח, 23)
חָפֵץ בְּ- רוצה ב-, מוצא חן בעיניו, כאמור בפסוק: "ואם כֹה יֹאמַר לא חָפצתי בָּך" (שמואל ב' טו, 26)

***

רוצה, מִשתַדֵל, כאמור בפסוק: "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָע" (יחזקאל יח, 23)

***

זוקף, שולח, מַקשֶה (זנבו), כאמור בפסוק: "יחפֹּץ זְנָבוֹ כמוֹ אָרֶז" (איוב מ, 17)

***

זוקף, שולח, מַקשֶה (זנבו), כאמור בפסוק: "יחפֹּץ זְנָבוֹ כמוֹ אָרֶז" (איוב מ, 17)

***