1. [תמ] שֶקַע במרכז הבטן, המהווה את מקום החיבור של חבל הטַבּור בעוּבָּר: כּטַבּוּר זה שהוא אמצעו של אדם ומשופע מכל צדדיו (רש"י יחזקאל לח, 12); כלהמכניס ידו למטה מטַבּוּרו - תקצץ (נדה יג); היא הלכה בחולצה קצרצרה, וכולם ראו את טַבּוּרהּ
אנגלית: belly-button, navel
.
2. [יב] אֶמצַע, מֶרכָּז:
ומשתִיית טַבּוּרי הושתתו ארץ וחוצות (מלשון הפיוט); כולם מקיפים אותו, והוא עומד בּטַבּוּר המעגל; בטבור האגפ עמדה מזרקה
אנגלית: center
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה