טְבִיחָה
[יב] טֶבח, רֶצח המונים (ספרוּתי)
טְבִיחָה פירוש
1. [יב] טֶבח, רֶצח המונים (ספרוּתי): טביחת ניני כוש להוציא עמו ברכוש (מלשון הפיוט), האנשים מובלים כצאן לטביחה
2. [תמ] שחיטה (מיושן): נמצאו זוממין על טביחה ומכירה (תוספתא בבא קמא ז כב) הצאן מתוקן לטביחה (מדרש רבה שמות כד)
אנגלית: massacre; slaughter
***
טביחה פרוש | טביחה פירוש | טביחה מילון | טביחה הגדרה מילונית | טביחה מילון עברי | טביחה מילון אנציקלופדי | טביחה אנציקלופדיה | טביחה תרגום
טביחה פירוש השם | טביחה פירוש המילה | טביחה משמעות המילה | טביחה ביטויים | טביחה דקדוק | טביחה לשון | טביחה ניבים | טביחה אטימולוגיה
טביחה מילים נרדפות | טביחה ניגודים | טביחה חריזה | טביחה חרוזים | טביחה צירופים | טביחה פתגמים | טביחה ניבים | טביחה תחביר
טביחה ביטויים | טביחה ציטוטים | טביחה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה