ראה:
טוויל טוֹכֵס [תמ] [פ'; טוכֶסֶת,
טָכַס,
יִטכַּס,
לִטכּוס] (טכס) עורך, מסדֵר, מקשט: עד שלא חטאו ישראל רואין טוכסות זו את זו (דגלי מעלה מטה) ולא היו מתייראין וכיוון שחטאו, אפילו פני הסרסור לא היו יכולין להסתכל (מדרש רבה שיר השירים ב); אלוהיי, טכסתָ עם זה להבדילו (מלשון הפיוט)
טעות \ הערה