1. [תנ] אחת מִשֵש צורות המשקעים הנוצרת עֵקֶב עיבּוּי אדי המַיִם שעל הקרקע כאשר קיים הֶפרֵש ניכר בין טמפרטורת האוויר ובין טמפרטורת פני הקרקע או הצמחים, בעיקר בלילות. לטל חשיבות במאזן המים של הצמח והקרקע (נקרא גם: רסיסֵי לַילה): הרי בגלבֹע אל טל ואל מטר עליכם (שמואל א' א, 21); הצמחים היו מכוסים בטל
2. [עח] טיפּות מים שהוּזעוּ על-ידי הצמח
3. [תנ] (בהשאלה) ריענון לאדם, הקלה, השבת נפש: אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה (הושע יד, 6); הוריד טל, שעם יד להחיות בו ממתים והחיה אותם (שבת פח:)
אנגלית: dew
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה