יוֹדֶה [תנ]
<ידי> יורֶה, זורק, מַשליך (אבנים וכד')
יוֹדֶה [תנ] פירוש
יורֶה, זורק, מַשליך (אבנים וכד'): "כל דֹרכֵי קשת יְדוּ אֵלֶיהָ" (ירמיה נ, 14); ״הלוא לאחר תעזוב חילך, ויגיעך ליודֵי גורל״ (בן סירא יד, 16); הילדים יִידוּ אבנים בחיילים
ראו:
מוֹדֶה***
יודה פרוש | יודה פירוש | יודה מילון | יודה הגדרה מילונית | יודה מילון עברי | יודה מילון אנציקלופדי | יודה אנציקלופדיה | יודה תרגום
יודה פירוש השם | יודה פירוש המילה | יודה משמעות המילה | יודה ביטויים | יודה דקדוק | יודה לשון | יודה ניבים | יודה אטימולוגיה
יודה מילים נרדפות | יודה ניגודים | יודה חריזה | יודה חרוזים | יודה צירופים | יודה פתגמים | יודה ניבים | יודה תחביר
יודה ביטויים | יודה ציטוטים | יודה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה