כבד

שורש של הערכים: הַכבָּדה, הִתכַּבּדוּת, כָּבֵד, כּבֵדוּת, כָּבוד, כָּבוּד, כּבוּדה, כּבידה, כּובֶד, כּיבּוּד, מַכבִּיד, מכוּבָּד, מִתכַּבֵּד, נִכבָּד

***

1.[תנ] מִשקלו רַב: עתה מֵחול יַמים יִכבָּד (איוב ו 3)
2. [עח] קָשֶה לסבּול אותו, מֵעיק מאוד
3. [תנ] עֶרכּו עולה: למען שמי יִכבַּד ה' (ישעיה סו 5)
4. [תנ] רב, עצום, עשיר כאמור בפסוק: "ואברָם כָּבֵד מאֹד בַּמִקְנֶה" (בראשית, יג, 2)
5. רב במשקלו, בעל משקל גדול כאמור בפסוק: "כי כָּבֵד עליו וגִלְּחוֹ" (שמואל ב', יד, 26)
6. (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "וחטאתם כי כָבדה מאֹד" (בראשית, יח, 20)
7. גואֶה, מתנשׂא, כאמור בפסוק: "למען שְמִי יִכְבַּד ה'" (ישעיהו סו, 6)
8. לוקה, נפגם, כאמור בפסוק: "ולא כבדה אזנו מִשְמוע" (ישעיה, נט, 1)

***

1. [תנ] בַּעל מִשקל גדול (ההפך: קַל): כּצֵל סֶלע כָּבֵד מארץ עיֵפָה (ישעיה לב 2); לתלמיד היה קשה לשאת את התיק הכָּבֵד
2. [תנ] רַב, גדול, קָשה: ואַברָם כָּבֵד מאוד בַּמִקנֶה בַּכֶּסף וּבַזָהב (בראשית יג 2); אֵבל כָּבֵד
3. [עח] שֶקָשה לסבול אותו, מֵעיק מאוד: רעב כָּבֵד; אָסון כָּבֵד
4. [עח] מסוּרבָּל, לא קַליל, שנעשֶׂה בִּכבֵדוּת: צעדים כּבֵדים
5. [עח] (מזון, ארוחה) לא קַל לעיכּול: ארוּחה כּבֵדה גורמת לי להירדם
6. [תמ] כּובֶד, מִשקל, לַחץ: שכּבֵדו של כלי חוצֵץ (חגיגה כ, ז)
7. [עח] מתקשה להגיע להחלטה; שאינו ספונטני, מתקשה לאלתֵר, אינו מונע מדחף רגעי; מתקשה לבצע פעולות שאינן מתוכננות מראש [עממי]

***

איבָר בּגוף בעלי חיים ואדם הנמצא מיָמין לַקיבה ומשוּלב במערֶכת העיכּוּל. תפקידים רבים לו בעיכול ובחילוף החומרים, בפיזיולוגיה של הדָם כגון אגירת גלוקוז בצורת גליקוגן, סינתֵיזת חלבונים וחומרים אחרים כמו גלוקוז וחומצות אמינו, ופירוּק רעלים. צורתו בָּלוטה פנימית גדולה. צבעו אדום כהה. כּבֵד בעלי חיים נחשב לאחד המזונות העשירים ביותר בחלבונים איכותיים שערכם התזונתי רב ועשיר בברזל ובוויטמינים

***

ראה: כָּבֵד

***

ראה: כובד

***

ראה: מְכוּבָּד

***

ראה: מְכַבֵּד

***