כּוֹחַ [תנ] <כוח> סוג של לטאות ממשפחת הכּוֹחִיִים, והלטאות הגדולות ביותר. אורכו מגיע לשלושה מטרים, גופו גמיש ורגליו מפותחות. ניזון מזוחלים, ממכרסמים ומביצים. מגן על עצמו בצליפות זנב ובנשיכות. נפוץ באפריקה, באסיה ובאוסטרליה, שם הוא ניצוד בשל נזקיו ללולים ובשל בשרו הטעים. בארץ קיים מין אחד