כִּפָּה, כיפה¹ פירוש

1. [תנ] גַג או תִקרה בצורת חצי כדור:
הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות (בבא מציעא סה); כיפות בתי כנסיות, כיפה של מצפה כוכבים
אנגלית: domed roof
.

2. [עח] כל דבר דמוי חצי כדור חלול, ובייחוד המיועד לכסות דבר־מה:
בשער הברזל היפה יש כיפה מקומרת
אנגלית: cupola
.

3. [עח] (בגאולוגיה וטופוגרפיה) ראש הר מעוגל או תל קרח נרחב
אנגלית: hillock, knoll
.

4. [עח] (בתעופה) בליטה דמוית כיפה בחלק העליון של כלי טיס שממנה יכול הנווט לערוך תצפיות שמימיות (בלועזית - קוקפיט)
אנגלית: Cockpit
.

5. [תמ] מצנפת, כיסוי ראש מבגדיו של הכּוהן הגדול :
כיפה של צמר הייתה מונחת בראש כוהן גדול ועליה ציף נתון (חולין קלח.)
אנגלית: miter
.

6. [עח] כיסוי ראש קטן ועגול ללא מצחה:
כיום הכיפה וצורתה נעשתה סימן זיהוי בין הקבוצות השונות ביהדות הדתית והחרדית, אבל חבישת כיפה אינה אלא מנהג שראשיתו במאה ה-14 שאז נדרשו באי בית כנסת לחבוש כיפה בגלל כבוד המקום וגם השולחן ערוך מציין רק שיש למחות שלא ליכנס לבית כנסת בגילוי הראש (אורח חיים צא, ג'); יהודי חובש כיפה
אנגלית: skullcap, yarmulke

***