1. [תנ] קָנֶה שכְּרוּכים עליו חוּטי הטוִוייה: ידיה שִלְּחָה בכישור, וכַפֶּיהָ תמכו פלך (משלי לא, 19)
2. [עח] מערך סיבים פלסמטיים, שאליו קשורים הכרומוזומים בתאים מתחלקים. הכרומוזום קשור לכישור באמצעות הצנטרוֹמֶר. המרכיב העיקרי של הכישור הוא מולקולות חלבון הנוצרות זמן קצר לפני המטוֶוה
אנגלית: spindle