1. [תמ] מַחשיך: מַרחיקין את האילָן מן העיר... משום שעומד וּמַאפיל (ירושלמי בבא בתרא יג, ג); בזמן המלחמה הֶאפילוּ התושבים את בתיהם
2. [עח] (על) מֵטיל צֵל, מסתיר, מכַסה: הם מַאפילים על האמת העגוּמה
3. [תמ] אָפֵל, חשוּך: מה היום מַאפיל וּמֵאיר? (סנהדרין י, ג)
4. [עח] מעמיד בּצֵל, מֵעיב: הנגינה המיוחדת של הפסנתרן הצעיר מַאפילה על כל הנגנים האחרים
טעות \ הערה