1. [עח] פתיחה של סֵפֶר המסַכֶּמת את תוכנו וכד': הסופֵר מסביר בַּמָבוא את הרֶקַע לספרו
2. [תנ] כניסה, פתח: הַראֵנוּ נא את מבוא הָעיר (שופטים א, 24)
3. [תנ] פעוּלת הכּניסה למקום: בבואו בִּשערַיִך כִּמבואֵי עיר מבקָעָה (יחזקאל כו, 10)
4. [תמ] סִמטה, רחוב צר (במקור - מָבוי)
5. [עח] חיבּוּר שמוּסבּרים בו העקרונות הראשוניים להבנת עניין מסוים: מבוא לפסיכולוגיה לומדים בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה
6. [תמ] פּעוּלה, השפעה: שהתורה אף-על-פי שאינה טבעית, יש לה מָבוא בָּעניין הטבעי (מורה נבוכים)
7. [עח] (בחוזים) פתיחה של חוזה שבו מזוהים הצדדים ומצהירים על כוונותיהם
8. [תנ] כניסה, פתח, שער, כאמור בפסוק: "מָבוֹא השלישי אשר בבית ה'" (ירמיה לח, 14)
9. [תנ] (בהשאלה) שקיעה, כאמור בפסוק: "ועד הים הגדול מבוֹא השמש" (יהושע א, 4)
10. [תנ] מערב, קיצור של מבוא השמש (יהושע א, 4)
11. [עח] (במחשבים) אות בינרי הנכנס לשער לצורך ביצוע # מחשבים ומערכות מידע פעולה לוגית עליו (ראו גם:
קלט)
introduction, entrance, input