(לא: מֵ-) 1 [עח] מוסֵר רעיון או רֶגש במילים או בתנועות וכד', נותן בּיטוּי: האמן מַבּיע את תחושותיו בציור
2. [תנ] מדַבֵּר, מוציא מִפּיו, אומר: אֶפתְחה במָשָל פּי, אַבּיעָה חידות מִנִי קֶדם (תהילים עח 2); התלמיד מתקשֶה להַבּיע את תשובָתו במילים
3. [תמ] (מַעיָין) מוציא מתוכו מַיִם, מַזרים: כי מקוֵה זָדון חֵטא, וּמקורָה יבּיע זימָה (בן סירא י, יג)
טעות \ הערה