1. כל דבר בנוי, בחומרים שונים ובדרכים שונות, מקום בּנוּי (למגוּרים, לתעשייה וכד'): באֵזור זה הוּקמו מבנים חדשים
2. צוּרה שבָּה דָבר בָּנוּי או מוּרכָּב, האופן שבו מצורפים אלמנטים של עצם הנדסי או ארכיטקטוני, כּגון: מבנה האדמה, מבנה תחבּירי של מִשפָּט (בּלועזית: סְטְרוּקְטוּרָה): המבנה הגאולוגי של הקרקע
3. [תנ] תבנית: הַר גָבֹהַ מאֹד ועלָיו כְּמבנֵה עִיר מִנגֶב (יחזקאל מ 2); להקת חסידות לבנות עפה במבנה חץ ארוך
אנגלית: structure
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![מִבְנֶה [עח] <sup>1</sup>](assets/images.lib/0_37469800_1621801263_848351804.jpg)
טעות \ הערה