1. [תנ] הגִייה: מִבטָא שפָתַיִם (במדבר ל 7)
2. [יב] אופי ההגִייה של דובֵר לפי לשון אִמו וכד': ואֵין ספק, כי 'שָפכוּה' הוא וָאו בַּמבטָא, פַּעם יִיכּתֵב וּפעם לא יִיכּתֵב, כּי יִישָענוּ על המבטָא (מלשון הפיוט); הוא מדבר במבטא אמריקני
3. [עח] ביטוי, צירוּף מילים, מֵימרה, ניב (תן דעתך! מן הראוּי להבחין בּין מבטא ובין בּיטוּי
4. מוצָא פֶּה, שבוטא בשפתיים (ולא במחשבה), כאמור בפסוק: "מבטא שפתֶיהָ אשר אָסְרָה על נפשה" (במדבר, ל, 7)
5. חיתוך דיבור מיוחד, גובה צליל השונה בתדר התנודה היחסי של קול האדם, כשהשינוי תורם למשמעות הכוללת של הדיבור (בלועזית - אקצנט)
accent